הלקח המדרשיר - הרב ישראל מאיר לאו ועובדיה חממה

Description

פרשת "ויגש" דרך סיפור יוסף ואֶחיו התורה מספרת לנו שלמהלכים רבי-משמעות כמו תיקון, סליחה וכפרה בין אחים ובניית עַם הנושא בשורה היסטורית אנושית ואלוהית חדשה נדרשים תהליכי עומק, מבחנים ואתגרים שלוקחים זמן. 22 שנים יידרשו ליוסף עד שיתגלה לאחיו באופן קהה ורחוק מתחושות אנושיות כמו זעם, אשמה ובושה, שהיו עלולות ללבות את הרגשות הקשים ולא לאפשר קִרבה מחודשת. ההמתנה היא מתנה, ובסופה יושלם הליך חינוכי, ותושג מדרגה חדשה שתשמש בסיס איתן למדרגה הבאה בבניין העם. במדרשיר לפרשת "ויגש" ביקשתי לגעת בלקח של יהודה מפרשת הפקרת יוסף אחיו ובתיקון שלו באמצעות הצלת בנימין אחיו הקן ולהאיר אותם. בכותרת "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר" (בראשית מד יח) נמשל מפגש הציוויליזציות של יהודה עם הנגיד המצרי להתגוששות בגוב האריות ממש. יהודה מתווכח קשות עם הממשל המצרי ונלחם על בנימין בשם האב ובשם ההיסטוריה המשפחתית (ובכך מתקן את שורש חטא הפקרת יוסף), אבל גם בשם העתיד המשפחתי ובשם עם חדש ההולך ונבנה על בסיס סולידריות, ערבות הדדית ואחוות האחים. נעים מאוד, אנחנו עם ישראל החי והקיים, ואבינו גם הוא עוד חי. הקריאה "אל תשלח ידך אל הנער" כמו מהדהדת החל בעקידת יצחק דרך פרשה זו ועד זוועות השואה וניצוֹליה. כשחיפשתי את הקול המתאים ביותר להגיש את מדרשיר השבוע, ידעתי שאין ראוי מכבוד הרב ישראל מאיר לאו. אל מול ספרו "אל תשלח ידך אל הנער" וקולו החם והעמוק (קולו של יעקב, קול ישראל) ראיתי בעיני רוחי את הרב, כיהודה ממש, ניגש אל כל מלכויות הגויים הצוררות בקריאה ובתביעה מצמררת: "אל תשלח ידך אל הנער!" אפילו ראיתי בעיני רוחי את כבוד הרב עומד כמליץ יושר של עם ישראל בפני בורא עולם ומתחנן: "אל תשלח ידך אל הנער, אל עם ישראל, אל הכבשה הניצבת מול שבעים הזאבים." כשסיפרתי לרב שראיתי בו את הראוי ביותר להגיש את הדברים, הוא התרגש, הסכים ונשא אותם באופן מדהים. לבסוף הוא הוסיף פרשנות נוספת לפסוק המצמרר "אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (בראשית מד לד): "רבי מאיר'ל מפרמישלאן, אומר היה במליצה על הכתוב 'כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי' (בראשית מד לד), 'איך אעלה אל אבי שבשמיים, אם הנער – הדור הצעיר: בני, נכדי וניני – אינם איתי? אם חס ושלום אינם הולכים בדרכי ואינם שומרים מורשת ומסורת אבות, איך אעז להראות את פנַי בפנֵי אבי שבשמיים?' כלומר, אני צריך לדאוג לנערים מנעוריהם שימשיכו במסורת הדורות". מאת: הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, מתוך הספר – "הגדת הרב לאו". הלקח מלים ולחן: עובדיה חממה וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וְאָמַר, "בִּי אֲדוֹנִי, יְדַבֵּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר, רַק אַפְּךָ בַּעֲבָדְךָ אַל נָא יִחַר." לֹא הַפַּעַם, לֹא הַפַּעַם עוֹד, בְּזֹאת הַפַּעַם אָבִי לֹא יַעֲמֹד. אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי?! פֶּן אֶרְאֶה בָּרַע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי. הֵיטֵב נִלְמַד הַלֶּקַח, הַלֶּקַח לַבָּאוֹת, עוֹמֵד בְּגֹב הָאֲרָיוֹת פִּי מֶלֶךְ לְהַמְרוֹת, לְהִתְמוֹדֵד, לְהִתְמוֹדֵד בְּמַנְהִיגוּת, לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּל הַמֻּרְכָּבוּת לְמַעַן אַחַי, עִם כָּל הָאַחְרָיוּת. הֵיטֵב נִלְמַד הַלֶּקַח, נִלְמַד וּבִשְׁלֵמוּת, לְבֶכִי טוֹב, וּלְבַסּוֹף תַּפְצִיעַ הִתְגַּלּוּת. לֹא הַפַּעַם, לֹא הַפַּעַם עוֹד, בְּזֹאת הַפַּעַם בַּנִּסָּיוֹן אֶעֱמֹד. הַפַּעַם אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר, בֶּן יָמִין, אִתִּי. מילים ולחן: עובדיה חממה הגשה: כבוד הרב ישראל מאיר לאו תופים: ישראל נחום בס: אילן אביב שירה: עובדיה חממה גיל עקיביוב ואילן דמרי מנדולינה ויולה וכינורות: אורן צור גיטרה אקוסטית וקלידים: עובדיה חממה גיטרה חשמלית: יוסי פרץ הפקה מוסיקלית ועיבודים: עובדיה חממה ציור: ליאורה רוזנמן הפקה: עובדיה חממה הקלטה ומסטרינג: יוסי פרץ ביאליק מיוזיק מיקס: גיל עקיביוב