בעל החלומות - המדרשיר - עובדיה חממה

Description

להלן התובנה השבועית שלי מפרשת "וישב", שאותה אנחנו קוראים ערב חג האורים. המדרשיר מתפלפל על עניין השנאה ל"בעלי החלומות", שתמיד עלולים להתפרש כמרוחקים ומנותקים, גם אם כוונתם לחבּר ולקרב, שמעוררים קנאה ושנאה על נקלה, גם אם חזונם הוא אהבה וחסד עולמי. לעולם נתייחס לכתונת הפסים (או לציצית ולכיפה או לבגד חיצוני באשר הוא) כאל דבר-מה מבדיל ומאיים (הדתה?) במקום להתייחס לעומק המסרים הנעלים ולחזון לתיקון עולם המובלעים בה. שנאת אחד-עשר השבטים הקדושים לאחיהם המוצלח וקנאתם בהם מסבירות את השנאה שהעמים רוחשים לעם ישראל לאורך ההיסטוריה. עם ישראל הוא, שומו שמיים, בעל החלומות לתיקון עולם, ועל זה יאשימו אותנו, יזרקו אותנו לבור, ימכרו אותנו ויקומו עלינו להורגנו. בעל החלומות מילים ולחן: עובדיה חממה "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַזֶּה," וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, יִתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לְהָמִיתוֹ: "מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתָּ?! " הַאִם מָשׁוֹל לִמְשֹׁל עָלֵינוּ בָּאתָ?!" "אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ אֶת אַחַי, אֲבָל תּוֹעֶה בַּשָּׂדֶה... אַלְלַי!" וְזוֹ הַשִּׂנְאָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת, הַקִּנְאָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת הַשִּׂנְאָה, הַקִּנְאָה, הַקִּינָה עַל בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת... וְזוֹ הַתְּפִלָּה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת, הַתְּהִלָּה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת, הַשִּׁירָה הַשְּׁבִירָה הַכַּבִּירָה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת... "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַזֶּה," וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ מִמֶּרְחַקִּים, וְלֹא רָאוּהוּ מִקָּרוֹב, רָאוּ רַק גַּאֲוָה וּכְתֹנֶת פַּסִּים. "מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתָּ?! וּמָה הֶחָזוֹן הַזֶּה אֵלָיו נִבְחַרְתָּ?!" "אָנוֹכִי שְׁלוֹם עוֹלָם מְבַקֵּשׁ, אֲבָל מְהַלֵּךְ בְּשָׂדֶה שֶׁל בּוֹרוֹת וְשֶׁל אֵשׁ." וְזוֹ הַשִּׂנְאָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת, הַקִּנְאָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת הַשִּׂנְאָה, הַקִּנְאָה, הַטִּינָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת... וְזוֹ הַתְּפִלָּה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת, הַתְּהִלָּה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת, הַשִּׁירָה הַשְּׁבִירָה הָאַדִּירָה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת... וְיֵשׁ פִּתְרוֹנִים לַחֲלוֹם: פֹּל נִפֹּל אֶל הַבּוֹר הֵיכָן שֶׁאֵין קִרְבָה, אַהֲבָה, עֲנָוָה, הַקְשָׁבָה וּמִזְמוֹר. וְחשֶׁךְ לֹא מְגָרְשִׁים בְּמַקְּלוֹת, וְאֶת הָאוֹר לֹא נִתָּן לְכַסּוֹת לֹא בְּבוֹר אוֹ מָצוֹר, אֶת הָאוֹר הַטָּהוֹר לֹא נִתָּן לְכַבּוֹת. וְזוֹ הַקִּנְאָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת, הַשִּׂנְאָה לְבַעַל הַחֲלוֹמוֹת. אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ, בְּשִׁירוֹ... עַל נִסִּים וְעַל נִפְלָאוֹת. וְזוֹ הַתְּפִלָּה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת, הַתְּהִלָּה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת, הַשִּׁירָה הַשְּׁבִירָה הָאַדִּירָה לְמַעַן הַחֲלוֹמוֹת. מילים ולחן: עובדיה חממה תופים: ישראל נחום בס: אילן אביב אקורדיאון: אבי אלבוחר קולות: גד אלבז ועובדיה חממה שירה גיטרות וקלידים: עובדיה חממה הפקה מוסיקלית ועיבודים: עובדיה חממה ציור: ליאורה רוזנמן הפקה: עובדיה חממה הקלטה ומסטרינג: יוסי פרץ ביאליק מיוזיק מיקס: גיל עקיביוב