ידידיה צברי - ניגון ארבע בבות \\ קלרינט

Description

קלרינט: ידידיה צברי ליווי קלידים: מרדכי שלום רוזנפלד להזמנת הופעות לארועים: 0534715988 להאזנה ברצף לכל הניגונים לחצו כאן: https://www.youtube.com/playlist?list=PLDj3-oGdjQ162ej8V5rN74yljM6GMJt5s רקע הניגון: ניגון "ארבע בבות" (ארבעה שערים/בתים) הוא אחד מגדולי הניגונים בחסידות חב"ד, ומוכר כניגון הדגל של אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. זהו ניגון ארוך, מורכב ועמוק, הנחשב לפנינה מוזיקלית ורוחנית, ומבטא את עומק פילוסופיית חב"ד ואת מהות העבודה הפנימית של האדם. מקור הניגון ומלחינו "ארבע בבות" הולחן על ידי אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. זוהי יצירה מוזיקלית מקורית שלו, שנחשבת לאחת מפסגות יצירתו המוזיקלית. בניגוד לניגונים רבים שהגיעו לחב"ד ממקורות קדומים יותר או מחצרות אחרות, ניגון זה הוא פרי יצירתו הטהורה של הרבי הראשון של חב"ד, והוא משקף את נפשו הגדולה ואת עומק הגותו. הניגון נקרא "ארבע בבות" משום שהוא מורכב מארבעה חלקים (או "שערים", "בתים" או "פרקים") נפרדים, שלכל אחד מהם יש אופי ומשמעות משלו. כל בבא היא ניגון בפני עצמו, אך יחד הן יוצרות יצירה שלמה ועמוקה. מבנה ומשמעות רוחנית ניגון ארבע בבות הוא ניגון ללא מילים, והוא נועד לעורר התבוננות והעמקה רוחנית. ארבע הבבות נחשבות כמבטאות את ארבעת העולמות הרוחניים על פי הקבלה: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה (אב"יע), או לחילופין, ארבע דרגות בעבודת ה' ובנפש האדם: * בבא ראשונה (אצילות): קטע איטי, טהור ועמוק. הוא מבטא את ההתבוננות ברום ובעצמות האלוקית, את הדבקות העליונה והנשגבת. זוהי התבוננות פנימית וענווה, המובילה לתחושת אפסות ובטלות בפני הקדושה. * בבא שנייה (בריאה): קטע מעט יותר חי ושמח, אך עדיין בעל אופי חסידי-עמוק. הוא מבטא את הרגשות המתעוררים באדם כתוצאה מההתבוננות, את ההתרגשות וההתלהבות, ואת ההבנה של הבריאה כולה כהתגלות אלוקית. * בבא שלישית (יצירה): קטע קצבי ומתפתח יותר, המבטא את יציאת הרגשות לפועל. זוהי ההתעוררות למעשה, החיבור לעולם, והרצון להביא את הקדושה למציאות. יש בה ביטוי של שמחה פנימית ועשייה. * בבא רביעית (עשיה): קטע קצבי, חסידי ושמח, המבטא את הפצת היהדות והחסידות בעולם. זוהי "פסיעה גסה" של התפשטות והגשמה, והבאת הקדושה למטה, לעולם המעשה. היא מבטאת את הניצחון ואת השמחה שבעשייה ובמימוש. הניגון מתחיל מהתבוננות עליונה ונשגבת, יורד דרך עולמות הרגש והיצירה, ומגיע לבסוף לעולם העשייה – המהות של תורת חב"ד, ההופכת את ההתבוננות התיאורטית לעשייה מעשית והפצת תורה ומצוות. מעמד הניגון בחב"ד "ארבע בבות" נחשב לניגון בעל קדושה ומשמעות עליונה בחב"ד. הוא מושר לרוב בהתוועדויות מרכזיות, במיוחד בליל שבת קודש, כשהאווירה רצינית ומרוממת, ובאירועים בעלי חשיבות רוחנית עמוקה. הרבי מליובאוויטש, הרבי האחרון של חב"ד, התייחס לניגון זה בהערכה רבה והדגיש את עומקו ואת חשיבותו בעבודת ה' של החסיד. שירת הניגון מלווה לעיתים קרובות בדממה ובהתבוננות, כאשר כל חסיד מנסה להתחבר למשמעות הרוחנית של כל בבא ובבא, ולחוות את העלייה הרוחנית שהניגון מייצג. "ארבע בבות" הוא יותר מניגון; הוא שיעור במוזיקה, בפילוסופיה ובדרך חיים חסידית, המלווה את חסידי חב"ד במסעם הרוחני