ידידיה צברי - ניגון אבינו מלכנו \\ קלרינט

Description

קלרינט: ידידיה צברי ליווי קלידים: מרדכי שלום רוזנפלד להזמנת הופעות לארועים: 0534715988 להאזנה ברצף לכל הניגונים לחצו כאן: https://www.youtube.com/playlist?list=PLDj3-oGdjQ162ej8V5rN74yljM6GMJt5s רקע הניגון: ניגון "אבינו מלכנו" הוא אחד מהניגונים המרגשים והמוכרים ביותר במוזיקה היהודית, במיוחד בתקופת הימים הנוראים (ראש השנה ויום הכיפורים) ועשרת ימי תשובה. הנה קצת רקע על הניגון: הטקסט - תפילת "אבינו מלכנו": "אבינו מלכנו" היא תפילה עתיקה ועוצמתית, המהווה רצף של בקשות ותחינות מהקב"ה. מקורה בשני פסוקים בתלמוד הבבלי (מסכת תענית כה ע"ב), שם מסופר על רבי עקיבא שפנה לאל במילים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה" כדי לבקש גשם בזמן בצורת, ותפילתו נענתה. במהלך הדורות נוספו עוד ועוד בקשות לתפילה זו, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מנוסח התפילה בימים אלו, בהם נהוג לומר אותה בעמידה ובכוונה גדולה, ולפני ארון קודש פתוח. הלחנים - מגוון ודגש על חב"ד: למרות שהטקסט עתיק, הניגונים שהולחנו למילים אלו רבים ומגוונים. עם זאת, ישנם כמה לחנים בולטים: * לחן חב"ד המפורסם: הלחן המזוהה ביותר עם המילים "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה" הוא ניגון חב"ד, המיוחס לרבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד (בעל התניא והאדמו"ר הזקן). ניגון זה נחשב לאחד מ"הניגונים המכוונים" בחב"ד, כלומר ניגונים בעלי משמעות רוחנית עמוקה שנועדו לעורר את הנפש. * מבנה הניגון החב"די: הניגון בנוי בדרך כלל משלושה חלקים. החלק הראשון הוא נעימת כיסופים איטית ומהורהרת, שנוהגים לכפול אותה. החלק השני, המרכזי, הוא זה שבו מושרות המילים "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה". החלק האחרון הוא לרוב מנגינה בלבד. * המשמעות הרוחנית בלחן החב"די: בחסידות חב"ד מייחסים חשיבות רבה לפרשנות הניגון: * "אבינו" (עליה): התנועה המוזיקלית על המילה "אבינו" היא בדרך כלל עולה, מצליל נמוך לגבוה. זה מבטא יחס של קרבה, אהבה וחיבור לאל כ"אב", כמו בן השואף להתקרב לאביו. * "מלכנו" (ירידה): התנועה על המילה "מלכנו" יורדת, מצליל גבוה לנמוך יותר. זה מבטא יחס של יראה, קבלת עול מלכות שמיים וביטול, כמו עבד בפני מלך. * השילוב בין השניים יוצר איזון בין אהבה ויראה, קרבה וריחוק, כמיהה והכנעה. * מתי שרים אותו: בחב"ד נוהגים לשיר את הניגון הזה בכל פעם שתפילת "אבינו מלכנו" נאמרת בציבור – בראש השנה, יום הכיפורים, עשרת ימי תשובה ובתעניות ציבור. בימים אלו הוא מושר גם בתחילת כל תפילה ובהתוועדויות. לא נהוג לשיר אותו בשבתות, מכיוון שתפילת "אבינו מלכנו" אינה נאמרת בשבת. * לחנים אשכנזיים נוספים: קיימים גם לחנים עממיים אשכנזיים שונים למילים אלו, המוכרים בקהילות רבות. לחנים אלו מגוונים בסגנונם, אך גם הם לרוב בעלי אופי רציני ומרגש, המתאים לימים הנוראים. * לחנים מחסידויות אחרות: חסידויות נוספות הלחינו ניגונים משלהן על המילים "אבינו מלכנו". לדוגמה, ישנו לחן של חסידות באבוב (שבמקור הושר על המילים "וקרב פזורנו") שאומץ על ידי חסידות סלונים למילים "אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך". השפעה ופרסום: ניגון "אבינו מלכנו", במיוחד הלחן החב"די, זכה לפרסום עולמי בזכות ביצועים של אמנים ידועים כמו ברברה סטרייסנד (שביצעה גרסה מעובדת שלו), ובהמשך גם על ידי אמנים רבים מהזמר החסידי והדתי-לאומי כמו אברהם פריד, מוטי שטיינמץ, שולי רנד ואחרים. הניגון הזה מהווה סמל לתפילה, כמיהה וחיבור עמוק לקב"ה, ונוגע בנימי הנפש של רבים, דתיים וחילונים כאחד.