אישו משום חיציו | הרב בן ציון אלגאזי | שיעורים כלליים מסכת בבא קמא

Description

בשיעור נתבאר יסוד מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בגדר נזקי אש: האם האש נחשבת ממונו של אדם או ככוח היוצא ממנו ממש. ריש לקיש רואה באש דבר העומד לעצמו לאחר ההדלקה, ולכן דינה כממונו המזיק. לעומתו רבי יוחנן מחדש ש"אשו משום חציו" — אין כאן חפץ עצמאי אלא המשך כוחו של המדליק, כאילו ירה חץ והנזק מיוחס אליו ישירות. דרך הבחנה בין גחלת לשלהבת הוסבר שעיקר הדיון הוא האם מתמקדים בחומר הקיים או בכוח הפועל המתפשט. מתוך כך העמיק הרב בדברי הראשונים, ובייחוד בחידוש התוספות, שהגדירו את האחריות לאו דווקא מצד מעשה ההדלקה אלא מצד פשיעה בשמירה. נמצא שהגדרת "חציו" אינה רק תיאור טכני של פעולה, אלא קביעה עקרונית על עומק אחריותו של אדם לכוחות שהוא משלח לעולם. הסוגיה התרחבה גם לשאלות של חיובי נפשות ולהשלכות בהלכות שבת, ומתוכה התברר עד כמה התורה מייחסת לאדם את תוצאות מעשיו — גם כשהם ממשיכים לפעול מעבר לרגע הראשון. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...