ניגון פורים 'שושנת יעקב' חב"ד - החזן צבי ברקוביץ' וישראלי'ק בש

Description

על הפיוט: חלקו הראשון של הפיוט "שושנת יעקב" שנהוג לאומרו לאחר קריאת המגילה בחג הפורים, הינו בעצם שני הבתים האחרונים מפיוט ארוך הנקרא "אשר הניא" - אותו אומרים בקהילות אשכנז בסיום קריאת המגילה בליל החג. הפיוט בנוי בצורת אקרוסטיכון של אותיות הא-ב, ו"שושנת יעקב" המוכר הם השורות של אותיות ש-ת של הפיוט המלא. מחבר הפיוט אינו ידוע, אך הוא נזכר בספרי ראשוני אשכנז, ובמחזור ויטרי מופיע "מיסוד אנשי כנסת הגדולה". חלקו השני של הפיוט ("ארור המן") הוא תוספת שהוצמדה לפיוט המקורי ע"פ הנאמר בתלמוד הירושלמי "רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב". - על הניגון: הניגון נדפס בספר הניגונים (ניגון נד) והוא מיוחס לתלמידי אדמו"ר הזקן. אופי הניגון מורכב ומכיל כמה סגנונות של נגינה. רגש, שמחה והשתפכות שזורות לאורכו - כפי שניתן למצוא בניגוני חב"ד עתיקים אחרים שהולחנו לימי החגים - כמו הניגון הידוע "הנרות הללו". הקדמת הניגון המשלבת סגנון שמח אך משתפך מעט, ההתחלה החוזרת תחילה באיטיות ובהמשך בקצביות, קטע הנגינה באמצע שמזכיר ניגוני רגש, המרירות והעמקות ב"תשועתם היית לנצח", המארש השמח ב"להודיע" והתערובת שבין כבדות הניגון ב"ארור המן" לבין הקצביות ותחושת ההרמה בקטע הנגינה שבין ה"ברוך" ל"ארור" - כל אלו נותנים לנו פסיפס של סגנונות נגינה ותנועות נפש, שמצאו את עצמם כולם בניגון אחד. רצוא ושוב. בישיבה בליובאוויטש, הושר הניגון בימי הפורים על ידי מקהלת התמימים. בי"ט כסלו נהגה המקהלה לשורר את הניגון, אך בשינויים 'קלים'... במקום "שושנת יעקב" שרו "שושנת חסידים"; במקום "ארור המן וברוך מרדכי" שרו "ארור אביגדור המוסר וברוך רבינו הזקן" וכן הלאה... אנו שמחים להגיש לכם הניגון העתיק בעיבוד חדש ועדכני. "כלי חדש מלא ישן". לחיים חסידים! א פריילאכן פורים! ------ • חזנות: צבי ברקוביץ • קלידים והקלטות אולפן: ישראלי'ק בש • מוזמנים להציץ לאתר החדש, יש בו את כל מה שתחפשו! www.isrolikbash.band • להזמנת אירועים, שירותי הגברה ועבודות אולפן: במייל: [email protected] בטלפון: 058-6697701