אחים אהובים המדרשיר - עובדיה חממה וארז לונברג

Description

פרשת "ויחי" לפרשת "ויחי", החותמת את ספר בראשית, יצא לי מדרשיר המזכיר אגדת ילדים, וכמוה יש לו מסר חינוכי החשוב גם לימינו: הברכה נמצאת במקום שיש בו אחדות ואחווה. מנשה ואפרים הם האחים הראשונים בהיסטוריה היהודית שמסופר עליהם שלא רבו איש עם רעהו, וזאת אף שגדלו בגלות ובתנאים רוחניים סביבתיים שפלים וקשים מאוד. (הייתכן שזהו הבסיס לעניין הידוע לנו עד היום, שככל שמתעצמת האיבה החיצונית המובעת כלפי עם ישראל, כך האחווה והסולידריות בינינו מתגברות?) גם כשאפרים הקטן זכה לבכורה מאת סבא יעקב, עדיין נשמר השלום. בכך, בפעם הראשונה אי-פעם, מערכת יחסים אידיאלית קוטעת את רצף המחלוקות והאיבה שבין יצחק לישמעאל, בין יעקב לעשיו ובין יוסף לאֶחיו. לדאבוננו הרב, כל האיבות הנ"ל בעינן עומדות עד עצם היום הזה. אחוות מנשה ואפרים היא מקור הברכה והבסיס לבניין עם מאוחד ומבורך, ומנהג שנשתרש בעולם היהודי הוא שההורים מברכים את ילדיהם ברגע המקודש ביותר בשבוע, לפני סעודת ליל השבת בברכת הבנים. הבנות מתברכות במילים "יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה", ואילו הבנים מתברכים במילים "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח כ). דוד המלך מנציח את הרצון האלוהי המצוי עמוק בכוונת יעקב בברכתו לאפרים ומנשה: "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהילים קלג א). אין ברכה גדולה משלום ומסולידריות בין אחים. ארז לונברג עוזר לי פה כהוגן באחוות הדואט, ושני בנַי האהובים (שהם גם אחים אוהבים בעצמם), אור ואוהב חממה, פוצחים בשירת אחווה שכזאת. אחים אהובים מילים ולחן: עובדיה חממה הָיֹה הָיָה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים עוֹלָם בְּרֵאשִׁית, כָּךְ כָּתוּב בַּסְּפָרִים. שִׂנְאָה וְקִנְאָה בּוֹ, מִלְחָמוֹת בֵּין אַחִים, וַיְהִי רַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. סַבָּא יִשְׂרָאֵל בָּא בַּיָּמִים אָסַף אֵלָיו אֶת כָּל הַיְּלָדִים, נִפְרַד מֵהֶם בְּמִלּוֹת נְבוּאָה וּבְרָכָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְגִלּוּי זָכָה. לְסַבָּא יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁנֵי נְכָדִים, בָּנִים לְיוֹסִי וְאוֹסִי, הוֹרִים נִכְבָּדִים, שֶׁצָּמְחוּ מֵהַקּשִׁי וְעָלוּ לִגְדֻלּוֹת הַרְחֵק מֵהַבַּיִת, בְּגֹב אֲרָיוֹת. אֶפִי וּמֵנַשׁ, בְּנֵי טוֹבִים אוֹהֲבִים, לָרִאשׁוֹנָה בַּהִיסְטוֹרְיָה (אֵיזֶה יֹפִי) אַחִים אֲהוּבִים, לֹא פֶּגַע, לֹא רִיב, לֹא חָלִילָה קִנְאָה, קִבְּלוּ כָּל בְּחִירָה בְּעַיִן טוֹבָה. וְלָכֵן הֵם שִׁמְּשׁוּ לְדֻגְמָה וּמוֹפֵת לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל עֵת, כְּאַחִים הָרְאוּיִים לִבְכוֹרַת הַבְּרָכוֹת, גַּם אִם הַקָּטָן לְיוֹתֵר וְהַגָּדוֹל קְצָת פָּחוֹת. (לֹא נוֹרָא... מָה יֵשׁ?!... קְצָת פָּחוֹת...) "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד". מילים ולחן: עובדיה חממה שירה: עובדיה חממה וארז לונברג תופים: ישראל נחום בס: אילן אביב קולות: האחים האהובים אור ואוהב חממה ויולה וכינור: אורן צור קלידים, גיטרות : עובדיה חממה אקורדיאון: אבי אלבוחר פסנתר: גיל עקיביוב הפקה מוסיקלית ועיבודים: עובדיה חממה ציור: ליאורה רוזנמן הפקה: עובדיה חממה הקלטה ומסטרינג: יוסי פרץ ביאליק מיוזיק מיקס: ניסים מולגן