י חיים לא בוכים. אין משהו עמוק הטמון בהם. לאדם יש עומק שכאשר נוגעים בו, הכלים הגלויים שלו אינם יכולים להכיל זאת, והוא בוכה.
בפרשת השבוע, מקץ, אנו מלווים אדם שעבר טרגדיה עצומה, שהתורה מספרת עליו שהוא בכה המון, אבל על מה היה הבכי שלו...
יוסף עבר היסטוריה נוראה. הוא היה יתום מאם, היה לו אח צעיר שהיה עליו לעודד, אֶחיו הגדולים שנאו אותו, וכשהוא רצה להתקרב אליהם הם לא היו מסוגלים לומר לו שלום.
הוא נמכר על-ידם לעבד, יורד למצרים, מפותה על-ידי אשה אך מתגבר על הניסיון, ובתמורה לכך מושלך לכלא...
איך יוסף עמד בזה? איך הוא לא נכנס לדיכאון כבד?
השיעור השבועי של הרב שבתי סלבטיצקי לפרשת מקץ
