"שכר לימוד" - מוטי אילוביץ - תשע"ח | מתורגם
7.2K views9:47January 30, 2019
Loading video page
תקופה לא פשוטה, עושים אסיפה מתכנסת ההנהלה בעקבות שנה קשה עם חובות כבדים השנה הסתיימה וכך אי אפשר יותר להמשיך כך אין טעם צריך לעשות משהו לפני שהתלמוד תורה קורס הטונים גבוהים, לכל אחד יש תוכניות; דינר, התרמה או מגבית המנהל דופק על השולחן ומבקש שקט כולכם יכולים להודות בכך שלעולם לא היו לנו כ"כ הרבה חובות אם כל אבא היה משלם שכר לימוד עבור ילדיו פה טמונה כל הבעיה אמנם אני יודע שזה לא נעים להיות תקיף עם ההורים להיות איתם פתוח וחד אבל מספיק היה עד עכשיו לא מעניין אותנו מה ומי מהיום והלאה צריך לשלם בדייקנות ועד סוף השנה צריך לדעת כמה החוב של כל אחד וכל החובות הישנים צריכים לפרוע עד הפרוטה האחרונה ואם נשאר חוב בספר בבקשה תחפש לילדך מקום לימודים אחר או תשאיר אותו בבית המנהל נאנח ואומר אני יודע שיש הורים מעוטי יכולת שיש מצבים קשים ואין אפשרויות אבל כולם אותו דבר אין יוצא מן הכלל כי אם לא כן כל התוכנית תיהרס הלב נקרע הלוואי הגזירה הייתה יותר קלה אבל נראה שזה הברירה היחידה כל אחד צריך לשלם ורק כך נוכל להגן על העתיד של התלמוד תורה לבבות מתעוררים הקהל נבהל וסכומים נכנסים כי מי רוצה להיות ללא מקום לימוד לילדים? שנה חדשה כבר נמצאים אחרי החגים ביום הראשון של הזמן התלמוד תורה עומד בחזרה על רגליו הכל מתנהל כשורה המנהל בודק את הספרים הוא רוצה להיות בטוח, שאת התוכנית מיישמים כל החובות שולמו מלבד של יצחק'ל גרויז המנהל מתעצב ליבו נמס בבית הזה אין אבא אוי איך אני לוקח יתום וזורק אותו הביתה הוא מסתובב אנה ואנה אוי מה אעשה למה הילד המסכן אשם? רחמנות אני משתתף בכאב של האמא, מסכנה יש לה מספיק על הראש ועכשיו היא צריכה לשמוע: בבקשה, קחי אותו הביתה?! אוי אוי אוי... המנהל נאנח ואומר אני יודע שיש הורים מעוטי יכולת שיש מצבים קשים ואין אפשרויות אבל כולם אותו דבר האמא הזאת לא יוצאת מן הכלל כי אם לא כן כל התוכנית תיהרס ליבי נקרע רחמי נכמרים אבל אני חייב להראות שהעניין רציני כל אחד צריך לשלם ורק כך נוכל להגן על העתיד של התלמוד תורה בקושי עברה שעה הוא אינו מאמין למראה עיניו יצחק'ל עומד בדלת המנהל מתפלא ושואל אותו: 'לא הלכת מקודם הביתה?' הוא עומד עם המעיל עם פתק ביד 'זה מאמא שלי היא אמרה לי לחזור לתלמוד תורה ולתת לך את זה' הוא מתחיל לקרוא הוא רוצה לבכות הרגשות סוערים אמא של יצחק'ל כותבת כך: לכבוד המנהל את החשבונות אתם בודקים ואת ילדי הביתה שולחים בינתיים לא שילמתי אני מבינה, תאמין לי, אין לי בכלל טענות אני יודעת שאין לי כסף, אבל מה יש לי בעולם אם ילדי לא הולך לתלמוד תורה אוי, אני לא יכולה לראות את זה בבית אין לי הרבה רק משהו אחד יקר ערך את טבעת הנישואין שבעלי קידש אותי זה הדבר היחיד שעדיין נשאר זיכרון מבעלי היקר אני מחליקה אותה מהאצבע שלי עם דמעות חמות היא מונחת בקופסא, בכיס הימני של המעיל בבקשה תיקח אותה ותשלח אותו בחזרה לכיתה כי טוב יותר ללמוד את התורה הקדושה יותר, אוי יותר, מכל הכסף והזהב מה יש לי מהטבעת אם בני אינו יכול לשבת וללמוד את התורה הקדושה טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, מה יש לי מהטבעת אם בני אינו יכול לשבת וללמוד את התורה הקדושה (שמעתי מהגה"צ אב"ד לימינוב שליט"א)
