מתי גילו האתיופים שבית המקדש נחרב ומה עושים בחג הסיגד? ההסבר המפורט!

Description

להרשמה לערוץ היוטיוב לחצו בקישור מטה , הרשמו! ותקבלו את כל החומרים החדשים לפני כולם: https://www.youtube.com/user/maimon2?sub_confirmation=1 ___________________________ איש יחסי הציבור יוסי לחיאני מגיש את הפינה 'בעולם היהודי' בתוכנית 'חידודון' עם עמי מימון המשודרת ברדיו קול ברמה, והשבוע חקר לחיאני אודות חג הסיגד של העדה האתיופית שחל בשבת האחרונה. "בתחילה חשבתי שצריך לדבר על החג כדי שכולנו נכיר את החגים של העדה האתיופית, בסוף מתברר שהדור הצעיר של העדה האתיופית בכלל לא מונח בכל הנושא הזה וצריך הייתי לחקור הלוך ושוב דווקא את זקני העדה ששומרים באדיקות רבה על המנהגים והמסורת שלהם..." חג הסיגד שאותו מציינים בכל שנה בעדה האתיופית, חל בשבת האחרונה אבל הוקדם ליום חמישי. הם מציינים אותו שבעה שבועות, שאלו חמישים ימים לאחר יום כיפור. ביום הזה היו מתקבצים כל יהודי העדה ליד הר גבוה בעיר והרב היה עולה למעלה עם ספר תורה וכולם היו משתפים פעולה עם הדמיית מתן תורה. כדי להבין את זה לצורך העניין ישנו את המנהג שכל עם ישראל עושים אותו והוא להציג בחג הפסח את הגלות שעברו עם ישראל במצרים, הילדים נכנסים עם בגדים ישנים כשעל גם שק. אז כך בדיוק היו עושים בעדה על מנת לשמר את הזכרון והכמיהה לתורה, לארץ ישראל ולבית המקדש. מספרים שכשהאתיופים עלו לארץ הכניסו את הילדים ללמוד בבתי ספר ובאחד השיעורים סיפרה המורה לתלמידים שבמלחמת ששת הימים קיבלנו את הכותל המערבי שהוא שריד לבית המקדש. הילדים שקיבלו את הבשורה בהלם החלו לדבר בניהם בשפתם כשהמורה לא מבינה על מה המהומה. למחרת בבוקר המורה מגיעה לבית הספר ורואה את כל הקהילה האתיופית מחכים לה. ניגש אליה זקן העדה ושאל אותה בעברית לא ברורה: האם את בטוחה שאין יותר בית מקדש? היא ענתה בחיוך כן, על מה המהומה? הוא שאל שוב כדי להיות בטוח ובאותו רגע שהבין את הבשורה הוא החל לבכות, בני עדתו מאחריו הבינו את הסיטואציה וגם הם פצחו בבכיות עד לב השמיים. המורה שלא הבינה על מה ההיסטריה חיכתה שאחד מהם ירגע ואז הוא אמר לה שבכל שנות הגלות שלהם הם רק ציפו שיזכו לראות את בית המקדש שיעלו לארץ. רק אז הבינה המורה כמה באמת בית המקדש חסר לעם היהודי! לכן באתיופיה היו מקיימים את חג הסיגד שהשם שלו מסמל את המושג 'סגידה' לתורה לקב"ה ולבית המקדש. כאן בארץ הם הולכים לכותל, מתפללים וצמים. ואין שום קשר בין החג המקורי הזה לבין האירועים של ההוללות שעושים חלק מזערי מהקהילה ברחבי הארץ. עוד בנושא: בקהילה האתיופית ישנם מאכלים מיוחדים שהביאו איתם מאתיופיה אבל לאחר בירור מסתבר שאין מאכל ספציפי לחג הזה אולי בגלל העובדה שהוא מצויין כיום צום, אבל כדי להבין יותר יצאתי היום למסעדה אתיופית כאן בעיר אשקלון ותתפלא עמי המילה 'אינג'רה' לא כזאת מפחידה. מדובר בסך הכל בלחוח תמני רק חמוץ יותר ושחום יותר. ואם לא הייתי שבע הייתי גם טועם מזה... לסיום: מדינת ישראל קיבלה את חג הסיגד כחג לאומי, אבל באמת אפשר להתבונן בחג הזה ולהבין איך הוא נוגע גם אלינו. הרי התאריך שלו הוא חמישים יום לאחר יום כיפור ולא בכדי. אולי כדאי שכל אחד מאיתנו יזכר בקבלות שהוא קיבל ביום כיפור במעשים הטובים שהוא לקח על עצמו ויבדוק אם הוא הצליח לעמוד ביעדים. שלא נגיע לשנה הבאה רקים מתוכן, נבטיח שוב ונשכח שוב.