Loading video page
Sung by Eli and Hilly Copter Composed by Perah Adam Music by Don Keyman Video by Ploni Baloney 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫, 𝐀𝐦 𝐇𝐚𝐝𝐨𝐦𝐞𝐡 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫 Shvu lachem po Sit on the ground Pick up your hands Don’t make a sound Give up your bombs Throw down your guns You’ve lost and we have won 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫, 𝐀𝐦 𝐇𝐚𝐝𝐨𝐦𝐞𝐡 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫 Stubborn and cruel So full of lies Dumb as a mule Covered with flies Under the ground Weak and ashamed With no one left to blame 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫, 𝐀𝐦 𝐇𝐚𝐝𝐨𝐦𝐞𝐡 𝐋𝐚𝐜𝐡𝐚𝐦𝐨𝐫 Your leaders are dead With rags on their head They took all your green But their hands dripping red Sinwar we have found you Nassrala behind you bye bye to your friends 𝐒𝐡𝐦𝐞𝐦𝐚 𝐘𝐢𝐬𝐫𝐚𝐞𝐥 Thought you were smart don’t stand a chance You glorify death We continue to dance Yishmael is through Thank God there are Jews From the river to the sea Avraham was bringing his son Yitzchok to Har Moriah to be sacrificed, as God had instructed him. Before ascending the mountain, Avraham told his son Ishmael and his servant Eliezer, “Sit here together with the donkey.” A question arises: why did Abraham need to reference the donkey? He could have simply said, “Wait here.” The deeper understanding here is that the word “with” (עם) in Hebrew shares the same letters as “nation” (עם), implying that “with the donkey” symbolically means “a nation that is compared to a donkey.” Donkeys are creatures known for their stubbornness and unwillingness to be led in any direction they resist. In this light, the pasuk teaches us that this is a nation that, like a donkey, is fixed in their ways, unable to change or show compassion. Today, we see this evil stubbornness in groups such as Hamas and Hezbollah, avowed enemies of the Jewish people, who have shown relentless resistance and unyielding aggression in their attacks on Israel and refusal to release hostages. Their obstinacy mirrors the symbolic stubbornness of a donkey, a nation set in its ways and immovable in its hostility. אברהם היה בדרכו עם בנו יצחק אל הר המוריה כדי להקריבו, כפי שה’ ציווה עליו. לפני שעלו להר, אמר אברהם לבנו ישמעאל ולעבדו אליעזר: “שבו כאן עם החמור.” עולה השאלה: מדוע היה על אברהם להזכיר את החמור? הוא היה יכול פשוט לומר, “המתינו כאן.” ההבנה העמוקה יותר כאן היא שהמילה “עם” בעברית מורכבת מאותן אותיות כמו המילה “עם” במשמעות של אומה, מה מרמז כי הביטוי “עם החמור” מסמל באופן סמלי “אומה שנמשלת לחמור.” חמורים הם יצורים ידועים בעקשנות ובחוסר הרצון שלהם ללכת בכיוון שמנסים להוביל אותם אליו כשהם מתנגדים לכך. לאור זאת, מלמדת אותנו התורה שמדובר באומה ש, כמו החמור, עומדת בדרכה, חסרת יכולת להשתנות או להפגין חמלה. כיום, אנו רואים את העקשנות הרעה הזו בקבוצות כמו חמאס וחזבאללה, אויבים מוצהרים של העם היהודי, הפגינו התנגדות מתמדת ותוקפנות בלתי מתפשרת בהשקפותיהם על ישראל בסירובם לשחרר בני ערובה. עקשנותם משקפת את העקשנות הסמלית של החמור – אומה שקובעת את דרכה ואינה ניתנת להזזה בעוינותה.
