#mussar #SelfImprovement #SelfHelp #Judaism #Jewish #mindfulness

Generously sponsored לזכר נשמת אלתר שלמה בן פנחס.

Become a better version of yourself with just 10 minutes of wisdom from R' Moshe Chaim Luzzatto (Ramchal) and his magnificent work, Mesillas Yesharim.

For more content, visit http://www.rabbiefremgoldberg.org.

We are now on chapter 20.
https://www.sefaria.org/Mesilat_Yesharim.20?lang=bi.

הנה התורה צותה (ויקרא יט:יז): "הוכח תוכיח את עמיתך", וכמה פעמים יכנס אדם להוכיח חטאים במקום או בזמן שאין דבריו נשמעים וגורם להם להתפרץ יותר ברשעם ולחלל ה' להוסיף על חטאתם פשע, הנה בכיוצא בזה אינו מן החסידות אלא לשתוק. וכך אמרו ז"ל (יבמות ס"ה ב): כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר את שאינו נשמע.
For instance, the Torah commanded us: "you shall surely rebuke your fellow" (Vayikra 19:17). Very often a person attempts to rebuke sinners at a place or time when his words will not be heeded and he causes them to breach even further in their wickedness, to desecrate the Name of G-d, and to add transgression to their sin. In such cases, the only Chasidut is to keep silent. Thus, our sages, of blessed memory, said: "just like it is a mitzva to say what will be heeded, so too it is a mitzva to not say what will not be heeded" (Yevamot 65b).
15
ראה פשוט הוא שראוי לכל אדם להיות מקדים ורץ לדבר מצוה ולהשתדל להיות מן העוסקים בה, אך הנה לפעמים יכול להולד מזה מריבה שיותר תתבזה המצוה, ויתחלל בה שם שמים ממה שיתכבד, בכיוצא בזה ודאי שחייב החסיד להניח את המצוה ולא לרדוף אחריה.
To illustrate, obviously, it is proper for every person to arrive early and run to perform a mitzva, striving to be among those occupied in it. However, sometimes this could lead to a dispute, whereby there will be more desecration of the Name of Heaven and shame to the mitzva than honor. In such cases, certainly the Chasid is obligated to abandon the mitzva and not pursue it.
16
וכן אז"ל בענין הלוים ז"ל (במדבר רבה ה:א): מפני שהיו יודעים שכל מי שטוען בארון שכרו מרובה, והיו מניחין את השלחן והמנורה והמזבחות וכלן רצים לארון ליטול שכר, ומתוך כך היה זה מריב, ואומר אני טוען כאן, וזה מריב ואומר אני טוען כאן, ומתוך כך היו נוהגין קלות ראש, והיתה השכינה פוגעת בהם וגו'.
Likewise our sages, of blessed memory, said regarding the Levites: "because they knew that whoever carries the Ark merits great reward, they abandoned the Shulchan, Menorah and Altars, and all ran to the Ark to gain reward. Then, this person argued saying 'I will carry it from here' and that person argued saying 'I will carry it from here' until they came to lightheadedness and the Divine presence would hit them..." (Midrash Raba 5:1).